שמירת הדרך — תפילה לנוסעים
פרק קכא — 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים' — נאמר מסורתית לשמירה בדרכים ובשעות סכנה. מנהג עתיק בכל עדות ישראל.
מנהגים מקובלים לאמירת פרקים מסוימים בתהילים לצרכים שונים — כפי שנוהגים בכלל עדות ישראל.
פרק קכא — 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים' — נאמר מסורתית לשמירה בדרכים ובשעות סכנה. מנהג עתיק בכל עדות ישראל.
פרק כג — 'ה׳ רועי לא אחסר' — נאמר מסורתית לרפואה ולנחמה לחולים ולאבלים. נוהגים לאומרו בשעת מחלה ובבית האבל.
פרק כז — 'ה׳ אורי וישעי' — נהוג לאומרו מר״ח אלול עד הושענא רבה פעמיים ביום (שחרית ומעריב). מנהג נפוץ ומקובל.
פרק קיט — הפרק הארוך ביותר בתהילים (176 פסוקים), בנוי על פי סדר האלף-בית. נאמר מסורתית לזכות בתורה, לחיזוק הזיכרון, ולהצלחה בלימוד.
פרק קל — 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳' — נאמר בעיתות צרה ובימי תשובה. ממנהגי הספרדים לאומרו בסליחות ובימים נוראים.
פרק צא — 'יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן' — ידוע כ'שיר של פגעים', נאמר מסורתית להגנה מפני רוח רעה, מחלה, ופחד בלילה.
פרק כ — 'יענך ה׳ ביום צרה' — נאמר מסורתית בעת צרה ולהצלחה בדרכים ובמאמצים חשובים. מנהג לאומרו לפני יציאה לדרך חשובה.
פרק טז — 'שמרני א-ל כי חסיתי בך' — נאמר מסורתית לפרנסה טובה ולשמחת הלב, ולהצלחה בעסקים.
פרק ו — 'ה׳ אל באפך תוכיחני' — נאמר מסורתית לרפואה שלמה, במיוחד לחולה הכרוך במיטתו. אחד מז׳ מזמורי תשובה.
פרק סז — 'למנצח בנגינות' — ידוע כ'מזמור המנורה' בשל צורתו הגרפית. נאמר מסורתית לפרנסה, לשפע, ולהצלחה בעסקים.
פרק קמב — 'בהיותו במערה' — נאמר מסורתית בעת קשיים וכשאדם מרגיש נרדף ומוקף אויבים. תפילת הצלה מלב נשבר.
פרק ק — 'מזמור לתודה הריעו לה׳ כל הארץ' — נאמר לקיים מצוות הודיה ולהביא ברכה. נוהגים לאומרו בשמחות וחגים.